קלמיס נ' הלפרין בע"מ

פסק דין

לפניי תביעה בגין נזקי תאונת דרכים.

התובע טוען, כי הנתבע, שנסע מימינו, פנה לפתע שמאלה ותוך כדי כך פגע ברכבו וגרם לו לנזקים.

להגנתה, טענה הנתבעת, כי רכבה הוסע בנתיב השמאלי, ובעת שהנהג מטעמה פנה שמאלה, התובע הגיח לפתע מאחור, ניסה לעקוף את רכב הנתבעת משמאל, תוך שהוא חוצה את הנתיב הנגדי, המיועד לתחבורה ציבורית, ופגע ברכב הנתבעת. לאור זאת, דין התביעה להידחות.

לדיון הראשון שהתקיים לפניי לא הופיע הנהג ברכב הנתבעת אלא עובד של הנתבעת שישב לידו. התובע הדגיש, כי לא נסע בנתיב הנגדי המיועד לתחבורה ציבורית, כפי שטענה הנתבעת, אלא בנתיב השמאלי, וכי רכב הנתבעת היה מימינו. התובע הפנה לצילומים של מקום האירוע ולסימונים שסימן עליהם. לדבריו, הסימון בצילום על פיו נראה כי רכבו הוסע בנתיב תחבורה ציבורית הנו טעות.

בדיון העיד מר מוחמד מוחסירא, שישב ליד הנהג ברכב הנתבעת. זה אמר, כי הנהג ברכב הנתבעת עצר עצירה מוחלטת טרם הפנייה. לדבריו, הוא אותת שמאלה והביט לפני ביצוע הפנייה. התובע הגיע מנתיב התחבורה הציבורית והתנגש ברכב הנתבעת, שהיה באותה העת בעצירה. לדבריו, הפוגע פגע בדלת שעל יד הנהג ברכב הנתבעת, ואילו רכב התובע נפגע בצד הימני.

בדיון הנוסף שהתקיים בתיק העיד הנהג ברכב הנתבעת, מר חליל סואלחי. לדבריו, הוא נסע בנתיב השמאלי, כאשר משמאלו יש נתיב לתחבורה ציבורית בכיוון הנגדי. עוד אמר, כי יש קו הפרדה רצוף בין הנתיב שבו עמד לנתיב התחבורה הציבורית. הוא העיד, כי ביקש לפנות שמאלה, הביט במראות וראה שיש באפשרותו לפנות. מאחורי רכב הנתבעת היו יותר משתי מכוניות. התובע עקף את רכב הנתבעת משמאל במהלך פנייתו שמאלה, ופגע בדלת הקדמית-שמאלית ברכבו.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את טיעוני הצדדים החלטתי לדחות את התביעה. אני מעדיף את גרסת הנתבעת על פני זו של התובע. גרסה זו נתמכה בעדויותיהם של הנהג ברכב הנתבעת ושל העובד מטעמה, שישב לידו. שניהם העידו, כי התובע נסע בנתיב המיועד לתחבורה ציבורית, אשר בא מהכיוון הנגדי. הנהג ברכב הנתבעת העיד, כי בין נתיב התחבורה הציבורית לבין הנתיב שבו הוא נסע יש קו הפרדה רצוף. מעדויות אלה עולה כי התובע נסע במקום אסור. לאור זאת לא מצאתי לנכון ליחס רשלנות תורמת לנהג ברכב הנתבעת.

סוף דבר, התביעה נדחית.

באשר להוצאות המשפט- בתיק זה לא התיצבה הנתבעת לדיון הראשון וניתן נגדה פסק דין בהעדרה. פסק דין זה בוטל בכפוף להפקדת סכום פסק הדין ותשלום הוצאות בסך של 500 ₪ לתובע ללא קשר לתוצאות. בנוסף התקיים דיון אליו לא התייצב העד מטעם הנתבעת אף כי היה באחריותה לדאוג לכך, מה שחייב קביעת מועד נוסף לדיון .

בהתחשב באמור לעיל, התובע יחויב בהוצאות משפט לנתבעת בסך של 500 ₪. סכום זה יקוזז מול ההוצאות בהן חויבה הנתבעת כתנאי לביטול פסק הדין.

לאור התוצאה האמורה, המזכירות תשיב לנתבעת את הסכומים המופקדים בתיק בית המשפט. מהסכום המופקד יועבר שכר טרחת העד מר חליל סואלחי שהעיד בדיון האחרון בסך של 200 ₪.

ניתן להגיש בקשת רשות לערער בבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים

ניתן היום, כ"ח חשון תש"ע, 15 נובמבר 2009, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: